"כל חיי הייתי ילדה מפוחדת ואבודה. התהלכתי בצעדים זהירים, כאילו קליפות ביצים ריצפו את הקרקע תחתיי. בניתי חומה גבוהה ולא אפשרתי גישה לאחרים. הרגשתי כמו הברווזון המכוער בחצר התרנגולות: זרה לעצמי ולסביבה. השנים חלפו, הילדה המפוחדת והאבודה שהייתי גדלה והפכה אמא לילדים, בת זוג, ואשת עסקים. אך עמוק בפנים, בין הסדקים של המציאות, מחפשת קרן אור, לא בטוחה מי אני, במה אני טובה ומה היא המתנה שלי לעולם".

בגיל 45 אינה צ'סקיס החליטה לחזור הביתה. בספרה הראשון 'נורות אדומות' אינה מחפשת אחר זהותה האישית והמקצועית ומגוללת את סיפור חייה, שנע בין חוסר אונים לבין תקווה, בין פחד לבין אהבה. הסיפור פורט בעדינות על מיתרי העצבות, השמחה, הכאב והיופי, ובאומץ לב נחשפים צלקות וזיכרונות שהסתירה והדחיקה אינה במשך שנים. 

לעתים, נראה היה לה שזהו זה, אלה הם חייה וזהו גורלה. אך דווקא החזרה בזמן, אל אותם אירועים קטנים או גדולים, סוערים ומרגשים, הייתה כמו מפתח זהב, שעזר לה להבין מי היא אינה האמיתית.

בכתיבתה האותנטית, יוצרת צ'סקיס מרחב מאפשר ומוגן, בו יכולים הקוראים להשתחרר ולהיזכר בסיפורים שלהם, לשתף בסודות ששמרו עמוק בנפשם ולהיעזר בתובנות שבספר, כדי להכיר ולהבין את עצמם טוב יותר ולהרגיש  ביטחון בדרכם.