לקוח ביקש ממני לבנות נרטיב לטובת העסק שלו. באחד המפגשים הוא סיפר לי שהוא מתפעל את העסק לבד – מוכר לבד, נכנס לבית הלקוח לבד, בוחן הכול, מדבר עם המשפחה ורק אז מחליט האם הוא ייקח את העבודה.
התחלנו לעבוד על הנרטיב שלו והסתבר שיש לו סיפור חיים קשה והוא גדל בבית הרוס. פתאום הכול התחבר לי – בגלל שהוא בא מבית הרוס עם הרבה אלימות קשה ובגיל צעיר עזב את הבית, חשוב לו לבדוק את הבתים שהוא עובד איתם בעצמו ולהחליט האם כדאי לו להכניס לשם את העובדים שלו מחשש שהם לא יקבלו יחס טוב.
ברגע שחיברתי לו את כל הנקודות, הוא נעלם לחודשיים בלי להגיע למפגשים פרונטליים ושיחות זום. יום אחד הוא חזר. ישבנו ודיברנו והוא הסביר שבתקופה הזאת הוא עשה שינויים בחברה. הוא סיפר לי שהוא הפסיק למכור בעצמו, יש לו אשת מכירות והוא מודה שהיא מוכרת הרבה יותר טוב ממנו. הוא הכניס מנהל לעסק, נכנס כשותף לעסק אחר ומסתבר שהוא פשוט יישם כל מה שייעצתי לו. למרות שבעבר הוא זה שניהל את העסק שלו, הוא הצליח לקחת את המושכות, לצאת מעולם התפעול לטובת עולם האסטרטגיה ולגרוף הצלחה!
אז מה בעצם קרה? בתת המודע שלו הוא יצר קישור בין בית לסכנה, ובמקום שהבית יהיה המקום הבטוח והיציב שלו, מבחינתו זה היה מקום אלים. ולא רק הבית שלו, אלא כל בית. לכן, בכל פעם שהוא היה אמור להיכנס לבית כלשהוא, הוא הרגיש צורך להגן על העובדים שלו, כמו שרצה שיגנו עליו בילדותו. ברגע שהעלנו את הצורך שלו בלהגן אל המודעות, הוא הבין שהעובדים שלו הם לא הוא – אותו ילד קטן שזקוק להגנה, והצורך להגן עליהם, נעלם.
לעיתים קורה שהעבר הוא זה שמנהל לנו את החיים והעסק, מבלי שנשים לב. כמה זה חשוב, וכמה זה משנה את כל הסיפור, כשאנחנו משאירים אותו מאחור ומתחברים להוויה הנוכחית שלנו.