מתחשק לי לחלוק אתכם סיפור על בחור שאיתו עבדתי לאחרונה. הבחור שעסק בתחום הספורט רצה לפתוח עסק משלו אך ההתפתחות העסקית שלו הייתה איטית יחסית. ביום בהיר אחד הוא ביקש שנעבוד ביחד על הנרטיב שלו, ואני אמרתי לו – "אין בעיה. תכתוב".
הוא שלח לי את הסיפור שלו וכשהתחלתי לדייק אותו בשאלות, הסתבר שבילדותו הוא ספג המון אלימות מהחברים שנולדו למשפחות אמידות, בשונה ממנו. מה שהציל אותו מהתדרדרות זו ההחלטה להתחיל לשחק לבד כדורסל ולתעל את הכעסים שהצטברו בו למקום הספורטיבי, והסתבר שזו בעצם הסיבה שבגינה הוא ייעד את עצמו לתחום הספורט.
הייתה לו תשוקה אמיתית למקצוע, אך באותה נשימה גם בעיה שמנעה ממנו להתקדם: הוא תמיד דיבר על העסק שלו "כחלום". "אני לא יודע איך להתעורר מהחלום ולהפוך אותו למציאות". הוא סיפר לי, ואני בתגובה אמרתי שאני לא אוהבת את המילה "חלום", שכן זאת מילה שמרחיקה את המטרה והופכת אותה ללא נגישה. ברגע שהחלטת שמה שיש לך ביד זו מטרה ולא חלום, אז קל יותר לתכנן ולבנות את הצעדים שלך.
"אבל איך אני יכול לעשות זאת? הוא שאל בתסכול, "את יכולה להסביר לי?". שאלתי אותו מהו הרגש שעולה לו כשהוא חושב על החלום שלו? הוא ענה לי שהוא מפחד, אז החלטתי לעשות לו תרגיל קטן. חילקנו דף לשניים – עמודה ימנית (שזוהי בעצם האונה הימנית של המוח, האחראית על רגשות. כלומר, הפחד שלו) ועמודה שמאלית (שזוהי בעצם האונה השמאלית האחראית על החשיבה. כלומר הרצון שלו). "תכתוב בעמודה הראשונה את כל הפחדים שלך ובעמודה השנייה את כל הרצונות", ביקשתי. הוא לקח עיפרון והתחיל לכתוב, תוך כדי עצירה וחשיבה.
"עכשיו בוא נצליב ביניהם ונראה אילו רצונות נחסמים על ידי אלו פחדים?", אמרתי לו. הוא עשה את זה, וכשהפאזל התחבר הוא היה בשוק, "זה מטורף! זה מטורף! הכול מתאים", הוא אמר לי ואני שמעתי את האסימונים שלו יורדים כמו בקזינו בווגאס. למחרת התעניינתי בשלומו, והוא אמר לי, "לא ישנתי כל הלילה ועכשיו הבנתי מה אני צריך לעשות".
בסופו של דבר החיוך לא ירד מפניו, פתאום התמונה המעורפלת הפכה להיות צלולה כמו מי מעיין. פתאום החלום הפך למטרה עם צעדים ברורים. הוא כתב לבד את התחזית העסקית שלו, צילם סרטונים מקצועיים, והתחיל לעשות צעדים ראשונים בדרך להקמת העסק שהוא תמיד רצה. הפחדים כבר לא חוסמים אותו מלהצליח ואני מאמינה שעכשיו השמיים הם לא הגבול עבורו.
אז מה בעצם קרה? אם נסתכל על הפעילות המוחית, נראה שהוא כל הזמן התנדנד בין רגש הפחד לבין הרצונות שלו: אני רוצה – אני מפחד, אני מפחד – אני רוצה, וזה מה שיצר אצלו את התסכול והקושי לעשות צעדים לכיוון מטרותיו. ברגע שהוא הבין איזה רצון נחסם על ידי איזה פחד, החסם נפל ואפשר לו לראות את התמונה הבהירה, לתכנן ולעשות את הצעדים הנכונים.
